נפטר בל"ג בעומר, אבל באיזו שנה?

המסורת העממית אומרת שהרמ"א (ר' משה איסרליש, בעל ההגהות על השולחן-ערוך) כתב בחייו ל"ג ספרים, חי ל"ג  שנה, ונפטר בל"ג בעומר שנת של"ג (1573). מסתבר שלא הכל מדוייק – הוא כתב כעשרה ספרים, חי 52 שנה (נולד בשנת ר"פ), ונפטר בשנת של"ב. הדבר היחיד המדוייק הוא שתאריך פטירתו חל בל"ג בעומר, וכפי שנכתב על מצבתו: "נר המערבי הגאון הגדול בדור מ' משה רועה אבן ישראל, ביום ג"ל למספר בני ישראל גלה כבוד מישראל." אבל על אותה מצבה נכתב גם: "וזאת תורת החטאת ותורת העולה אשר שם משה לפני בני ישראל שנת של"ב לפ"ק."

אבל יש לציון השנה של"ג על מה להסתמך, והוא על מה שכתב הט"ז (או"ח סי' תכ) בדונו על אמירת צידוק הדין בימי מועד: "ושמעתי מזקן א' שהעיד שהי' בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומר, והיו מסופקים אם לומר צדוק הדין. עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שי"ל צ"ה על אדם גדול ותכף אמרוהו על רמ"א בקול רם." מדובר על אותו יום שבו נפטר, ולא על שנה לאחר מכן, שהרי הט"ז מזכיר שוב מעשה זה במקום אחר (או"ח תרע,ה): "ואני שמעתי שביום שנפטר רמ"א בק"ק קראקא היה ל"ג בעומר...".

הרמ"א עצמו, בבואו להדגים את נוסח הגט (בסוף סדר הגט שבשו"ע אה"ע סוף סי' קנד) מביא נוסח כזה: "בשלישי בשבת בג' ימים לירח סיון שנת ה' אלפים וג' מאות ומ' לבריאות (!) עולם למנין שאנו מנין כאן בקאזמר דמתקרי קאזימירז...". מדובר אפוא בשנת ש"מ. קצת מוזר שכדוגמא הביא הרמ"א שנה שטרם הגיעה. בדרכי-משה שעל הטור (אה"ע קכו,ו) הביא הרמ"א נוסח אחר לדוגמא, והתאריך שבו הוא: "בשלישי בשבת בשלשה ימים לירח סיון שנת חמשת אלפים ושלש מאות ועשרים לבריאת עולם" (שנת ש"כ). בשתי השנים הללו - ש"כ וכן ש"מ - חל ג' בסיון ביום שלישי. יש שתיקנו את הגירסה בהגהה שבשו"ע: "שנת ה' אלפים וג' מאות וכ' לבריאת עולם".

עוד על פרשת אמור - במדור "על הפרשה" האנציקלופדיה התלמודית בפרשת השבוע