הכנס הבינלאומי השני להלכה יישומית - "קניין רוחני במשפט העברי"
יום א כד סיון התשעא - 26 ביוני 2011
בית אבי חי - בית הכנסת ישורון
לזכר הרב אורי דסברג ז"ל
תוכנית הכנס:
13:00 – 9:00 בית אבי חי, המלך ג’ורג 44 , ירושלים 18:00 - 14:00 בית הכנסת ישורון, המלך ג’ורג 44 , ירושלים דברי ברכה דברי ברכה מטעם “יד הרב הרצוג” – הרב פרופ’ אברהם שטיינברג מורשת סבא שלי, מרן הגאון הרב יצחק אייזיק הרצוג זצ”ל – חבר הכנסת יצחק הרצוג הבסיס ההלכתי לקניין רוחני מנחה: הרב דוד פולד דיין הרב זלמן נחמיה גולדברג דיין הרב שלמה דייכובסקי הרב פרופי יחיאל קפלן, [אונ’ חיפה] - “קניין רוחני במשפט עברי קשיים משפטיים ופתרונות אפשריים” הפסקה משפט השוואתי הרב ישראל רוזן [מכון צומת] - “החובה ההלכתית על הפרט לקיים חוקי קניין רוחני של מדינת ישראל” ד”ר רומן צוליג’ - “קניין רוחני במשפט הנוצרי” [Canon Law] פרופסור אמיר חורי [אונ’ ת”א] - “קניין רוחני במשפט המוסלמי” [Sharaya Law] ארוחת צהריים זכות יוצרים במקורות יהודיים הרב פרופ’ בקון [בר אילן] - “מבט הסטורי קניין רוחני בספרות ההלכתית” הרב פרופ’ נחום רקובר [מורשת משפט יהודי] – “אסמכתאות: ניסיון לפשר בין זכות המשקיע, היוצר והאינטרס הציבורי” פרופ’ דוד נימר [ UCLA ] - “זכות יוצרים במשפט העברי מהרמב”ם ועד מיקרוסופט” Coyright From Maimonides To Microsoft פרופ’ ניל נתנאל [ UCLA ] – “השפעת החוק האזרחי על הלכות קניין רוחני” The Influence of Civil Law on the Halacha Regarding Copyright הפסקה פטנטים, סימני מסחר וסודות מסחריים בהלכה עו”ד אהרון פקטור וד”ר מיכאל פקטור [עו”פ] - “מבט על נושאים יהודיים בסוגיות אקטואליות בפטנטים וסימני מסחר”. הרב פרופ’ שלמה חיים רעזניקאוו [ De Paul University ] - “בעיות מוסריות והלכתיות בפטנטים קשורים לגנים ותאי הגזע” הרב פרופ’ גרמי פיליפס – [Queen Mary, University of London] “סודות מסחריים בתלמוד ובמשפט עברי” ההרצאות ילוו בתרגום סימולטני עברית-אנגלית להרשמה:
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
|
מרן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל מיום יז כסלו תרצ"ז (1936), ולאחר קום המדינה שימש כרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל עד יום מותו - יט תמוז תשי"ט (1959). הרב הרצוג נולד ביום כח כסלו תרמ"ט (1888) בעיר לומז'ה בפולין. בשנת תרנ"ז (1897) עבר הרב הרצוג לאנגליה בעקבות מינויו של אביו לרבה של לידס. הרב הרצוג למד מתמטיקה ולשונות שמיות וקלאסיות באוניברסיטאות לונדון ופריס; ערך מחקר מקיף על התכלת בישראל, ועל כך קיבל בשנת תרע"ד (1914) תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון. בשנת תרע"ו (1916) נתמנה הרב הרצוג לכהן כרבה של בלפסט באירלנד, בשנת תרע"ט (1919) נתמנה כרבה של דבלין בירת אירלנד, ובשנת תרפ"ה (1925) נבחר לרבה הראשי של אירלנד העצמאית. לאחר פטירתו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל נבחר הרב הרצוג בשנת תרצ"ז (1936) לשמש כרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל. |
| | | הרב הרצוג זצ"ל שימש כרב הראשי לישראל בתקופה הרת עולם לעם ישראל - תקופת השואה והחורבן מחד גיסא, ותקופת התקומה וקוממיות ישראל מאידך.
כאות הוקרה לפעילותו העניפה ולהישגיו העצומים של הרב הרצוג זצ"ל - הן כפוסק ראשון במעלה, והן כמנהיג רוחני ממעצבי דמותה של מדינת ישראל המתחדשת - הוחלט בזמנו לקרוא למפעלי האנציקלופדיה התלמודית והתלמוד השלם על שמו - יד הרב הרצוג.
האנצקלופדיה התלמודית מכון התלמוד הישראלי השלם
| | | |  | קריעת הספר הלבן במעמד הרב הרצוג |
|
|
|
|
|