הגדה של פסח

"והגדת לבנך" - מי אמר שאת המצוה הזו ניתן לקיים דווקא בליל הסדר? את המקור לכך אנו אומרים בהגדה: "יכול מראש חודש? - תלמוד לומר: 'ביום ההוא'. יכול מבעוד יום? - ת"ל: 'בעבור זה', לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך." אם כך, די היה שייאמר בפסוק "בעבור זה", וממילא היינו יודעים שההגדה אינה נאמרת מראש חודש, כי המצה והמרור מונחים לפנינו רק בליל הסדר?

מהפסוק "בעבור זה" אנו לומדים דבר נוסף: שבעת אמירת ההגדה צריך שהקערה שבה המצות ועליה המרור תהיה מונחת לפנינו. ועוד: המצה והמרור אף מעכבים את ההגדה; ואם אין לו מצה ומרור אין עליו החיוב לספר ביציאת מצרים. אילולא היה כתוב גם "ביום ההוא", לא היינו לומדים מ"בעבור זה", אלא את החיוב לקיומם הפיסי של המצה והמרור לפנינו. בא הפסוק "ביום ההוא" ולימדנו, ש"בעבור זה" גם קובע זמן לאמירת ההגדה.

אבל לכאורה, לא נאמר כאן אלא שאין חובה לומר הגדה לפני ליל הסדר; איסור לאומרה לא שמענו. בכל זאת יש שכתבו שבניגוד למנהג, אין לקרוא את ההגדה במנחה של שבת זו, שבת הגדול. מעניין שלדעה זו שותפים שניים - גם הגר"א (בבאור הגר"א ובמעשה רב) וגם בעל התניא. ומנין שכך סובר בעל התניא? מכיון שבסידור שלו, בהגדה של פסח, הושמטו המילים "עד כאן אומרים בשבת הגדול". הראייה מכאן לדעת בעל התניא אינה מוכחת ביותר, ואשר על כן בלוח יום יום ליובאויץ ובהגדה של הרמ"מ שניאורסון כתוב שנהגו לומר את ההגדה במנחת שבת זו.          

ע"פ הערך הגדה בכרך ח